למה? כי אני החלטתי!/מערכון למופע מרחוק

למה? כי אני החלטתי!

אודות המערכון: המערכון נכתב עבור מופע מרחוק בתקופת הקורונה. השתמשתי בדמות ממערכון עבר שהיה אהוב על הקהל והתאמתי אותה לסיטואציה האבסורדית, של הנחיות הקורונה המשתנות תדיר.  המערכון עלה עם בנות שכבה י"א. 

מספר דמויות: 3. הפרוייקטורית, שוטר ושוטרת. 

פרולוג- קבלו את הפרוייקטורית
קריין: אזרחי ישראל, קבלו את האישה שהולכת להוציא אותנו מן המשבר, קבלו את פרויקטורית הקורונה החדשה של מדינת ישראל! (הפרויקטורית מסתובבת עם הכיסא, כל משפט מוצג כטייק נפרד בעריכה קצבית)

סצינה ראשונה- נאום הפרוייקטורית

הפרויקטורית: תתחילו להתרגל מתוקים שלי…

כי מעכשיו (פה מתחילה מוזיקת היפ הופ)

אין יותר משחקים (זורקת משחק קופסא)

אין  יותר טריקים (פותחת חבילת קלפים)

איו יותר שטיקים (זורקת את הקלפים)

אין יותר "חיוני" (מראה כרטיס עובד חיוני)

אין יותר "חיסוני" (מזריקה לעצמה)

אין "יצאתי לסיבוב" (הולכת עם תיק יציאות)

אין "הסתובבתי ביציאה" (עושה תנועת של סיבוב פרסה)

אין "הלכתי לרופא" (לובשת חלוק לבן)

גם לא לרופא שיניים (מחייכת חיוך מליון דולר)

גם לא לרופא אף אוזן גרון (תוקעת לעצמה משטח גרון)

גם לא לרופא "לסת עליון" (במבטא)

אין "עזרתי לזקנה" (מורידה את המשקפיים לקצה האף)

ואין "נפלתי בגינה" (מצולם מהרצפה)

אצלי אין מסכות (מחזיקה ערימת מסכות)

יש אצלי קסדה (שמה על הראש שמיכת פוך)

אצלי אין סבון (מחזיקה סבון)

רק חומצה גופרתית (מחזיקה חומר ניקוי חריף)

קדימה למרוח! (מורחת משהו על הפנים)

למה את עם מסכה?

למה את בלי מסכה?

תורידי את המסכה!

שימי כבר מסכה!

איפה הקסדה?!

למה המסכה לא על האף?

למה המסכה רק על האף?

למה יש לך אף?

איפה הקסדה?!

כדי להישמר- צריך להיסגר

להיסגר בבית

להיסגר במערה

לטרוק את הדלת

להגיף את התריסים

לנעול את הדלתות

לנתק את הטלפון מהקיר

להטביע את הפלאפון באמבטיה

לעצור את הנשימה ולחכות שכל זה ייגמר.

(הצידה) למה? (למצלמה) כי אני החלטתי! (מצחקקת בצורה מופרעת)

(על המסך מופיעה תמונה של חנות אפליקציות וסמארטפון, שומעים רק את קולה של הפרוייקטורית) ועכשיו בחנות האפילקציות! למה כי אני החלטתי- אתכם בכל מקום. (מופיעה על המסך של הסמארטפון) ואל תנסו לבלבלף אותי! כי הבאתי גיבוי!

סצינה שנייה- מפגש אפליקציה 1- שוטרת

שוטרת: (רואים את השוטרת על מסך הסלולר)סליחה? סליחה? אני לא מבינה… למה את מחייכת? (עוברת לסלולר במקום אחר בבית) או שבעצם אולי… אולי את מסתירה משהו? (עוברת) אולי את מסתירה משהו! כן כן, אני יודעת מה את מסתירה… את וכמה חבר'ה פה

מרימים לי מסיבה מאחורי הגב… אתם חושבים שאני לא אעלה על זה? (צוחקת ועוברת למסך הטלוויזיה) בסדר אני מבינה… ולא יהיה שני מטר מרחק, לא יהיה מסכות… בסדר זה מובן… בסדר… רק אני לא מבינה דבר אחד… (עוברת) למה את חושבת שלא הייתי עולה על זה? למה את כל כך בטוחה שלא הייתי עולה על זה? זה היה כזה ברור… (עוברת) עזבי את זה שאנחנו נמצאים בתקופה מאד מאד קשה ואנשים מתים כל יום, אבל את עוד מעזה לא להזמין את השוטרת?!

סצינה שלישית- מפגש אפליקציה 2- שוטר

שוטר: (מופיע על מסך סלולר שמונח על ערמת גרעינים) בואנה! מה נראה לך? מפצח לי פה גרעינים? מזהם לי את הסביבה? (עובר לסלולר בכיס אחורי של ג'ינס) מישהו נתן לך אישור לעשות את זה? (עובר למסך אחר) אין בעיה מותק… בוא בוא… תביא לי את התעודת זהות שלך. (עובר לסלולר זרוק בתוך ערימת סלולרים מרוסקים) בלי להתווכח! או שאתה נותן לי תעודת זהות, או שאני לוקח אותך לתחנה! (עובר לסלולר שקוע בתוך מים) מתחצף לשוטר אה? קבל קנס על הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ועוד אחד על פיצוח גרעינים בפרהסיה בעת משבר בינלאומי.

סצינת סיום- הפרוייקטורית

הפרוייקטורית: (על מסך בשלטי חוצות) למה את נושמת? אני הסכמתי? אני נתתי את הסכמתי? אני הסכמתי את נתינתי? (על המסך מופיעה תמונה של חנות אפליקציות וסמארטפון, שומעים את קולה) ועכשיו בחנויות האפילקציות! (יש חושך ל2 שניות ואז שוב רואים את התמונה עם האפליקציות והסמאטרפון. הפרוייקטורית מופיעה על מסך הסמארטפון ואומרת) אני לא רוצה שיהיה לך נוח! (המסך נכבה. סוף.)

השארת תגובה