שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

אני נמצאת בימים כאלה, שאני לא מספיקה להגיע למחשב כדי לכתוב (חוברות שנמצאות באמצע וכו') ואז בערב/לילה אני פנויה אבל כבר אין לי כוח.

אני יכולה למרוח כמה שעות על לנסות להמשיך, ופשוט לבזבז את הזמן.

אבל אז נזכרתי בטיפ מצוין שקראתי עליו בספר "לגרום לדברים לקרות".

הסופר מציע לבחור משימות, על פי התאמתן לרמת האנרגיה שלי עכשיו ולא על פי החשיבות שלהן בעיניי.

אם אני עייפה, אז אני יכולה לעשות דברים קלילים יותר שיקדמו את המטרה שלי (לכתוב). כגון "קריאה אגבית" של מאמר, שרבוט הערות וכו'…

נגיד שאתם צריכים להכין שיעור לשבוע הבא, אבל אתם מותשים ואין לכם כוח (היפותטי לחלוטין🤣)

אז קחו דף וקשקשו עליו כותרת וכמה מילים בנושא השיעור. למחרת קשקשו עוד כמה מילים שיוסיפו על מה שכבר נכתב וחוזר חלילה. בסופו של דבר יהיה לכם קשקושון די יפה, שיהפוך את כתיבת השיעור למשימה פשוטה בהרבה.

אל תוותרו לגמרי אם אתם עייפים! אומנם זה לא מצב אידיאלי לעבוד מתוך עייפות, אבל אפשר למצוא גם בזה את היתרון:

כשאתם כותבים בכל פעם רק כמה מילים, אתם בעצם בונים את השיעור באופן תהליכי, למוח שלכם יש זמן לעבד את מה שכבר עשיתם ובפעם הבאה שאתם ניגשים למשימה, אתם כבר "יודעים יותר".

עוד יתרון הוא שברגע שאתם מגדירים מראש, שאתם רק מקשקשים כמה מילים ולא מלחיצים את עצמכם עם "אני הולכת לכתוב עכשיו מערך מעולה בנושא מסיכות אופי", המילים לא יהיו כל כך עקשניות ויסכימו להיכתב על הדף.

אז מי לוקח/ת על עצמו את אתגר הקשקוש?

א. בחרו נושא תיאטרלי

ב. נסו במשך חמישה ימים לקשקש בכל פעם עוד קצת על הנושא, רעיונות, תרגילים אפשריים, מה היה בא לכם שיהיה (לא יותר מ10 דק' של קשקוש ביום)

ג. בשבוע שלאחר מכן הביטו בקשקוש וכתבו שיעור מתוך הקשקוש.

ד. קשקשו לנו איך היה.

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן