חולה על כדורגל/ מערכון קומי לילדים ונוער

Screenshot - 21,037 Boys Playing Soccer Photos and Premium High Res Pictures - Getty Images - Google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

חולה על כדורגל/ נופר שיטרית

(שורת עומדת ילדים עם גב לקהל, אחד מסתובב)

יוסף: כששואלים אותי, יוסף מה אתה הכי אוהב בבית הספר? אני עונה, זה קל… (פאוזה) ללמוד! (מסתובבים שאר הילדים עם משקפיים עגולים, עושים עם היד תנועות של לימוד גמרא ומלמלים)

נתנאל: (נכנס) כן בטח… (כולם מורידים את המשקפיים)

יוסף: מה? נו טוב… ללמוד זה נחמד. אבל הדבר שאני הכי אוהב, זה (כולם מצטרפים במקהלה) כדורגל!  (מתחילה מוזיקה קצבית)

יונתן: (מחלק תפקידים באטרף) אתה קשר! אתה חלוץ! אתה בלם! ואתה… אתה… שוער…

איתי: מה? עוד פעם שוער?!

יונתן: יאלה מתחילים (הם מתחילים במשחק)

(צלצול. כולם מתנערים מהמשחק. יושבים ומוכנים לתחילת השיעור, המורה נכנסת ברוב טקס)

נתנאל: אבל מה לעשות שהחיים קשים וכדורגל יש רק בהפסקות?

המורה: בוקר טוב! היום נלמד שיעור בגיאומטריה צורנית. נא להוציא מחברות ולהעתיק מהלוח. אבל (פאוזה במהלכה היא בוחנת בעיניה את כולם) בשקט!  (המורה מציירת משהו לא ברור על הלוח)

נתנאל: פססט אתה שומע, אתמול הבקעתי כזה גול שאפילו המנהלת מחאה כפיים!

כולם : (לקהל) כן בטח…

נתנאל: (עדיין בחלום) איזה גול זה היה…

המורה: נתנאל! על מה אתה מקשקש שם? אולי תשתף אותנו שגם אנחנו נצחק?

נתנאל: (פרצוץ מיתמם) אני? כלום!

המורה: חושב על כדורגל?

נתנאל: לא… (נתנאל אומר "לא", במנגינת התו הראשון בשיר חולה על כדורגל. הילדים אחריו עונים גם "לא" וממשיכים את המנגינה ואז אומרים "חושב על כדורגל…. לא לא  לא לא חבל לי על הזמן… לא לא לא לא הניפו את הדגל לא לא לא לא הגביע כבר מוכן. ב"גביע כבר מוכן" היחיד שממשיך לשיר עם סלסולים כבדים הוא יונתן שלא שם לב שהוא היחיד)

יונתן: (קולט שהוא עשה פאדיחה מסתכל במבוכה לצדדים ומתיישב) סליחה…

המורה: (מציירת משולש על הלוח) טוב… אז מי יכול להגיד לי כמה צלעות יש למשולש? (רומזת עם שלוש אצבעות על התשובה)

יונתן: (כולם מתקשים לחשוב על תשובה ורק יונתן מצביע)

המורה: כן יונתן?

יונתן: המורה הוא לקח לי את הכיסא.

איתי:  מה פתאום הכיסא שלך? זה שלי, אתה לא רואה את הטיפקס בצורת ג'ירפה? (מרים תכיסא בהיפוך להטוטני וחושף את הטיפקס עם הג'ירפה)

יונתן: (בכעס) אני ציירתי את הג'ירפה הזאת!

איתי: אתה אומר שזה הכיסא שלך אה? אז בואו נראה אותך עושה את זה!  (עושה להטוט מגניב עם הכיסא)

יונתן: תן לי את הכיסא שלי! (מושך את הכיסא, איתי נופל בדרמטיות על הרצפה, מתפתל מכאבים)

איתי: שברתי את היד (תופס את הרגל)

יונתן: מה זה לא נגעתי בו!

המורה: יונתן… לא הותרת לי כל ברירה, אני נאלצת לשלוף, כרטיס אדום!

יוסף ונריה: (בנימה של שדרן כדורגל לפני גול) והמורה מוציאה כרטיס אדום, יונתן טוען שהייתה פה התחזות, המורה לא מאמינה, יונתן מבקש הילוך חוזר, המורה מסכימה ואנחנו ממתינים להילוך החוזר שמגיע אלינו מאולפן השידור והנה זה מגיע, הנה זה מגיע, הנה זה מגיע, הנה זה מגיע… (המורה שורקת במשרוקית, מתחילה מוזיקה קלאסית איטית. איתי ויונתן מבצעים את ההילוך החוזר באיטיות אבסורדית, המורה שורקת לסיום ההילוך החוזר כמה פעמים והם ממשיכים בתוך החלום, עד שהמורה שורקת שריקה ארוכה וחזקה, איתי נותר עם הכיסא ביד וכולם מביטים בו במבטים מאשימים)

איתי: נו  טוב אז התחזיתי… קח את הכיסא שלך…  (נותן את הכיסא לילד אחר כדי להכעיס את יונתן)

נתנאל: (משדר את המסע של הכיסא העובר מיד ליד) והוא מעביר את הכיסא ל.. שמעביר את הכיסא ל… שמעביר את הכיסא ל… והכיסא מגיע ליונתן, מה הוא יעשה איתו? עדיין יונתן.. עדיין יונתן, עדיין יונתן והוא מעביר את הכיסא  לאיתי. איזה גול עצמי!  (שריקה זועמת של המורה . כולם חוזרים לשבת)

המורה: (בנחמדות יתר) אז אחרי שסיימנו לשחק במשחק הכיסאות… (זועמת) אני יכולה להמשיך ללמד?! טוב, אז מי יכול להגיד לי, ב-ה-צב-ע-ה, מהי הצורה הגיאומטרית המצוירת על הלוח? (עיגול)

כולם: (נעמדים ואומרים בתקווה) כדורגל? (פריז)

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
השארת תגובה

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן