נהג!!!/מערכון

תלמידה:  (עומדת מחוץ לבמה, ב"תחנת האוטובוס". יש עליה פולו ספוט.) בכל בוקר, בשעה 7:55 בדיוק, אני עומדת בתחנה הזאת ומחכה לקו 19 שייקח אותי לבית הספר. ולמרות שאני עושה את הנסיעה הזאת כבר כמה שנים, אני אף פעם לא יודעת מה הולך לקרות מהרגע שהדלתות יסגרו מאחורי ואכנס אל האוטובוס ועד הרגע שהדלתות יפתחו שנית ויפלטו אותי החוצה! (שטיפה. התלמידה מביטה בבהלה בנהג שעומד להתחיל בנסיעה ואז מביטה בחזרה בקהל. הנהג מתחיל לנסוע. התלמידה רודפת אחריו.) נהג רגע נהג!

נהג: (צוחק ברשעות וממשיך לנסוע.)

תלמידה: נהג, נו תעצור!

נהג: (לקהל.) מה אתם אומרים לעצור לה או לא? לא שומע אתכם!!! לעצור לה או לא? טוב יאלההה! (בולם.)

תלמידה: נהג? תפתח נו, נהג!

נהג: מה אתם אומרים לפתוח לה ת'דלת או לא? לא שומע אתכם ____________! (שם העיר/בית הספר.) לפתוח לה ת'דלת או לא?

תלמידה:  נהג נו תפתח!

נהג: טוב יאלה!!! (פותח.)

תלמידה:  (עולה לאוטובוס.) נהג בוקר טוב!

נהג: איזה בוקר טוב איזה. הממשלה קורסת, מערכת הבריאות קורסת, מדינת ישראל קורסת, אני במשמרת כבר חמש עשרה שעות ברציפות, גם אני עוד מעט קורסת, לא העבירו לי משכורת אוקטובר-נובמבר-דצמבר, ביקשתי תלושים להום סנטר, הביאו לי תלושים להום פרייז בקפה ראש העין. בוקר טוב היא אומרת לי זאתי…

תלמידה: לא יודעת ככה כולם אומרים…

נהג: ואם כולם יגידו לך לקפוץ מול גלגלי האוטובוס גם תקפצי?

תלמידה:  מה…?

נהג: טוב חמודה אין לי את כל הבוקר, תני לי את הרב קו שלך. (היא מראה לו את הרב קו.) תני לי את הרב קו שלך! (היא מנופפת ברב קו מול הפנים שלו.) תני לי את הרב קו שלך!!! (חוטף את הרב קו מידיה. הנהג בוחן ארוכות את הרב קו.) מה זה?

תלמידה: מה מה זה? זה הרב קו שלי.

נהג: זה לא הרב קו שלך.

תלמידה: זה כן הרב קו שלי.

נהג: לא, זה לא הרב קו שלך…

תלמידה: כן, זה כן הרב קו שלי!

נהג: לא, זה לא הרב קו שלך!!! חמודה שלי, אני לא נולדתי אתמול. וגם לא נולדתי מחר. הבחורה פה בתמונה והבחורה שעומדת מולי, זו לא אותה בחורה.

תלמידה: מה…? (מביטה.) נו… אז היה לי פה יום שיער ממש גרוע (פורעת את השיער.) ובדיוק עשיתי גשר והתנפח לי חצי פרצוף(מנפחת את הפנים.) וזה היה יומיים לפני שקניתי את העדשות, אז אני עדיין עם המשקפיים הירוקות שקנו לי בכיתה ד'(מרכיבה משקפיים ירוקות מזוויעות.) וגם הייתי פה שבע עשרה קילו פחות (מכניסה את הבטן.) ובאותו שבוע גם הייתה לי שעורה בעין שמאל, אתה רואה? (עוצמת עין להראות שזאת היא.) מה לא רואים שזאת אני?

נהג: 6.90 (מושיט יד.)

תלמידה: אבל…

נהג: 6.90!!!!

תלמידה: (משלמת בחוסר רצון, מתיישבת ומביטה ברב קו.) מי את למען השם? (כעבור כמה שניות נכנסת אישה תימהונית אל האוטובוס. עטופה במלא צעיפים ובדים. יש לה על היד בובת כפפה של ציפור.)

איזבלה: (מזמרת.) בוקר טוב! בוקר טוובבבב! בוקר טוב כיסאות, בוקר טוב קהל! בוקר טוב ____________ (אנשים מהקהל שכולם מכירים.) בוקר טוב נהג!

נהג: בוקר טוב איזבלה!

תלמידה: היי! למה לה אתה אומר בוקר טוב ולי-

נהג: שקט!

איזבלה: איפה יש כיסא פנוי? איפה יש כיסא פנוי…? כיסא פנוי… כיסא פנוי…

תלמידה:  (ממלמלת.) רק שלא תשב לידי, רק שלא תשב לידי… (למרות שכל האוטובוס ריק, איזבלה מתיישבת ליד התלמידה.)

תלמידה:  אה… סליחה? אני צריכה לרדת עוד מעט… (עוברת מקום. התימהונית עוברת אחריה באדישות. זה חוזר על עצמו כמה פעמים. לאט לאט זה הופך למרדף מטורף בכל רחבי האוטובוס.) טוב חאלס! חאלס! חאלס! (איזבלה דומעת ועוברת לשבת במקום אחר.)

נהג: זה לא יפה שתדעי לך!

איזבלה: (איזבלה מתחילה לדבר אל בובת הציפור.)אתה צודק צ'יקו יש אנשים מוזרים בעולמינו ואין לנו מה לעשות נגד זה. (צ'יקו "צוחק".) לא צ'יקו! אסור לנו לצחוק עליהם. אסור לנו בשום אופן לצחוק עליהם! אפילו אם הם מאד מאד מוזרים ומצחיקים.

צ'יקו: נהגוס! תתחיל בנסיעה! (האוטובוס מתחיל לנסוע. חייל מתחיל לרדוף אחרי האוטובוס.)

חייל: רגע נהג! רגע! רגע נהג! (רץ אחרי האוטובוס.)

איזבלה: חייל נהג! חייל! הוא משלנו נהג!

תלמידה: נהג! חייל! נהג! (הנהג בולם בפראות. החייל עולה ברוב טקס לצלילי מוזיקה צבאית, עטוף בדגל ישראל. איזבלה מתלהבת. הנהג לוחץ לו יד ומצדיע.)

נהג: (צועק על הקהל.) הוא שומר עליכם! תתביישו לכם! ( בתום קבלת הפנים הטקסית, החייל נרדם ליד התלמידה ומתחיל לנחור. לאט לאט הראש שלו מתחיל ליפול על התלמידה. התלמידה מתרחקת ומתרחקת עד שאין לה עוד לאן לברוח. היא עולה על הכיסא וצועקת:)

תלמידה: נהג הצילו! אני שומרת נהיגה!

נהג: חייל!

חייל: (החייל מתנער מהר משנתו וקופץ לדום.) כן המפקד!

נהג: שפר הופעתך!

חייל: כן המפקד!

נהג: השלם את המשפט: קצין פנתר-

חייל: קצין מאלתר!

נהג: אם לא תלמד-

חייל: תהיה נגד!

נהג: אם תלשין-

חייל: תהיה קצין!

נהג: חול- 

חייל: זה טעים!

נהג: קוצים- 

חייל: זה נעים!

נהג: קשה יש רק בלחם-

חייל: וגם אותו אוכלים!

נהג: עגלות יש רק בסופר-

חייל: וגם אותן סוחבים!

נהג: כבד-

חייל: יש רק בפיתה!

נהג: צדק-

חייל: זה רק כוכב!

נהג: נוח-

חייל: היה רק בתיבה!

נהג: חם-

חייל: זה רק אח של יפת!

נהג: קפה באימונים-

חייל: נס בקרב!

נהג: יום יבוא והשמש תזרח-

חייל: ואני אהיה אזרח!

נהג: מי שהולך לחי"ר-

חייל: משלם את המחיר!

נהג: משוחרר!

(אישה מבוגרת עם הליכון עולה לאוטובוס. מביאה לנהג כמה שקלים והולכת לשבת.)

נהג: גברת?

זקנה: אוי איזה נודניק, מה?

נהג: הבאת לי 3.50 שקל.

זקנה: אני יודעת שהבאתי לך 3.50 שקל, בשביל זה קראת לי עד לפה? (פונה ללכת.)

נהג: גברת…?

זקנה: אוחחחח…. איזה נודניק…

נהג: חסר עוד 3.40

זקנה: לא חסר כלום, אני אזרחית ותיקה, אני זו שייבשה את הביצות!

נהג: אה למה לא אמרת? בסדר גמור, בסדר גמור

זקנה: בסדר גמור תגיד לסבתא זפתא רבתא שלך (מרביצה לו עם התיק במילים סבתא, זפתא ורבתא.)

נהג: רגע גברת, אני צריך לראות תעודה!

זקנה: אוחחחח איזה נודניק! בשביל מה תעודה? אתה לא רואה שאני יכולה להיות סבתא רבתא זפתא שלך?! (מרביצה לו שוב עם התיק.)

נהג: גברת, אם לא תראי לי תעודה, אני אוריד אותך מהאוטובוס.

זקנה: גם חוצפן וגם נודניק

נהג: תעודה גברת

זקנה: לא רוצה

נהג: גברת…

זקנה: לא, לא, לא

נהג: גברת…

זקנה: טוב, איזה נודניק, הנה לך. הנה, תעודה. (מוציאה מהתיק מטרייה מתקפלת, פותחת אותה לעיני הנהג ומנופפת בה בזעם.)עכשיו אתה מרוצה?!

נהג: טוב תשבי גברת, תשבי…

זקנה: אתה אל תגידי לי תשבי! אני יכולה להיות סבתא זפתא רבתא שלך! (מרביצה לו שוב עם התיק.)

תלמידה: בואי גברת. (קמה.)

זקנה: למה נעמדת?

תלמידה: כדי שתשבי גברת

זקנה: אבל למה את נעמדת בשביל שאני אשב?

תלמידה: (במבוכה.) אה… "מפני שיבה תקום" ו"הדרת פני זקן"

זקנה: אני נראית לך זקנה?! איזה דור גידלנו, איזה דור… (מתיישבת.) נהג משעמם תפעיל רדיו! נהג חם תדליק מזגן! נהג קר כבה מזגן! נהג עשית לי חור בראש, כבה את הרדיו! אוחחח איזה נודניק.

תלמידה: נהג עוד כמה תחנו-

זקנה: שקט כמה רעש את עושה!

חרדייה: (עולה אל האוטובוס ומשלמת לנהג. מעיפה שטרות באוויר.) הושיע את עמך וברך את נחלתך וראם ונשאם עד עולם.

הנהג: גברת, הבאת לי 700 שקל…

חרדייה: אני יודעת. (קוראת בקול.) מלכי, רבקי, חני, רוחי, דבי, חמדי, ליבי, דיני- בואו! (נכנסות בשורה 8 בנות סמינר מתוקתקות. כמו בסודוקו, הן מנסות למצוא את הפוזיציה הכי נכונה לשבת. עוברות מפה לשם, משם לפה. כל האוטובוס מחליף מקומות יחד איתן.)

תלמידה:  בואי גברת תשבי. חבל שתעמדי במצבך.

חרדיה: מה זאת אומרת במצבי?

תלמידה: אה… את יודעת… (עושה פנטומימה של עיגול.)

חרדיה: לא אני לא יודעת…

תלמידה:  זאת אומרת… המצב…שבו את… נמצאת… (ממשיכה להתפתל בהסברים.)

הזקנה: (קוטעת אותה בבת אחת.) היא חושבת שאת בהיריון

חרדיה: את חושבת שאני בהיריון?

תלמידה: אני לא חושבת שאת בהיריון

בנות: אימא את בהיריון?

חרדיה: מה פתאום בהיריון?

איזבלה: גם צ'יקו שלי בהיריון

חרדיה: למה כולם חושבים שאני בהיריון?

תלמידה: אני לא חושבת שאת בהיריון

נהג: גם בת אחותי בהיריון!

הזקנה: גם אני הייתי פעם בהיריון

הבנות: איזה כיף אימא בהיריון!

חרדייה: אני ל-א בהיריון!

(התינוק נבהל ובבוכה. כל האוטובוס מתחיל לשיר "נומי נומי" עד שהתינוק נרגע. לפתע התלמידה קולטת שהנהג נמצא בתחנה שלה.)

תלמידה: נהג! תפתח. נהג? צילצלתי. תפתח את הדלת. נהג למה אתה לא פותח את הדלת? יש לי _____________ על הבוקר. (שיעור או מורה מבית הספר כבדיחה פנימית.) נהג? נהג?

כל האוטובוס: נהגגגגגגגגגגגג! (כולם נעצרים בפריז כשהם באמצע לקום ולצעוק "נהג".)

תלמידה: ולמרות שאני אף פעם לא יודעת איך הנסיעה תעבור, אילו אנשים אני אפגוש וכמה פעמים אני אצטרך לעבור כיסא, יש דבר אחד שברור לי לחלוטין- ברגע האמת, כל האוטובוס יהיה שם בשבילי. (מוחאת כף התמונה מתעוררת לחיים.)

כולם: תפתח את הדלת האחורית.