מכירים את זה שאתם רוצים לכתוב ואין לכם רעיון?
מכירים מכירים.
ואת הצד השני של המטבע, מכירים? יותר מדי רעיונות וקושי לבחור את הרעיון המוצלח ביותר?
בטח מכירים.
אם כך, תסכימו איתי שלפעמים זה נחמד, שמישהו "בוחר בשבילנו". לפחות חלקית.
המנהלת רוצה X, משרד החינוך מציע Y, ההפקה מתקרבת אז כדי שנעשה Z והילדים ממש אוהבים לעשות B (נגמרו לי האותיות המרשימות.)
טאק! טאק! טאק! ירדו 458 אופציות מהשולחן. נשארנו עם 3 אופציות לבחור מתוכן. זה כבר יותר טוב.
אבל מה קורה כשאין שום מגבלה נראית לעין? שיש חופש פעולה מוחלט?
לדוגמא- הפעלה חד פעמית לילדי גן. מי שהזמין אתכם לא ממש מגדיר מה הוא רוצה. רק שתהיה הפעלה ושתהיה מתחום התיאטרון.
מה עושים במקרה כזה?
משהו.
מה?
משהו.
מה?!
פשוט-עושים-משהו!
טוב אני אסביר…
נגיד שזו רשימת הרעיונות שחלפה בראשכם כששמעתם "הפעלה לילדי גן":
- קרקס
- טירה קסומה
- חורף
- חיות
- העולם שמתחת למים
- פיראטים
- ליצנים
- פנטומימה
- רגשות
- זהבה ושלושת הדובים
- שוליית הקוסם
- מוכר הכובעים והקופים
- בובות כפפה
אתם יושבים ימים ולילות ומול הרשימה ושואלים את עצמכם מה יעשה את הרושם הכי גדול? איזו פעילות תעבוד הכי טוב? מה הילדים הכי יאהבו? למה אני הכי אתחבר? עם מה יהיה לי הכי נוח לעבוד? מה הכי מתאים לסגנון של ההורים שחברים בוועד שמשלם על החוג שהזמין אותי לפה?
אז אני מציעה שלפני שתאבדו את שפיות דעתכם, תעשו את הדבר הבא:
"תגרילו" נושא אחד.
וזהו.
אל תביטו לאחור.
ברגע שבחרתם, תשכחו משאר האפשרויות (עד הפעם הבאה) הן רק מסיחות את דעתכן.
כי כמה אפשר להתעסק בשאלה- מה היא האפשרות הכי טובה? כל אפשרות היא טובה ובתנאי שתשקיעו בה את הזמן והמחשבה. כל אפשרות היא טובה ובתנאי שתעשו לה "עיבוד" לסגנון שלכם. כל אפשרות היא טובה ברגע שבחרתם בה. כל אפשרות היא טובה נקודה!
כי אם תחשבו על זה, כל אחת מהאפשרויות היא רק דלת נוספת דרכה נכנסים לעולם התיאטרון. לא משנה באיזו דלת תכנסו, תפגשו פחות או יותר עם אותם הדברים בפנים.
בעבר הייתי מתעסקת המון בשאלה- איזה מחזה כדאי לבחור להפקה? היום אני מקדישה לכך פחות מחשבה. ולא מתוך זלזול, או שחיקה מקצועית. אני פשוט יודעת שלא משנה במה אבחר (מתוך רשימה ראויה כמובן), אם אשקיע בזה את כל כולי, זה חייב להצליח. אז אל תעשו עניין גדול מהבחירה. פשוט תבחרו משהו.
ואז יגיעו בחירות יותר חשובות שינבעו מהשאלה- *איך* לעשות את זה?
סייג קל:
אין כוונתי שידכם תהיה קלה על הדק התכנון. ברוב המקרים השקעת מחשבה בבחירת הנושא חשובה אף היא (וגם אז לא מומלץ להשתגע ולחפש את "התשובה הנכונה".)
אני מדברת על מצבים בהם אין הבדל משמעותי בין נושא אחד למשנהו, מכיוון שמטרת המפגש אינה תלויה בנושא.
