כיפה אדומה/פארודיה

כיפה אדומה/פארודיה

אודות הסצינה: נכתבה לערב מערכונים, בתור פארודיה על הצגת סוף שנה של י"ב. יכולה להתאים כסצינה פותחת לערב סיום. מעין "הסתלבטות עצמית" של התלמידים.

מספר דמויות: 8 דמויות שמגולמות בידי 6 שחקנים ושחקניות. הקריינית/מסעודה, הבימאית, כיפה אדומה 1, כיפה אדומה2/העץ, הצייד והזאב. 

קריינית: ערב טוב הורים ותלמידים יקרים! וברוכים הבאים להצגת הסיום שלנו! אני מתכבדת להזמין אל הבמה את הבימאית חצוצרה כהן! 

הבימאית: (נכנסת למנגינה קצבית מאד. היא חצי עבריינית, חצי רוקיסטית, לובשת ג'קט עור. טיפוס מאד מפוקפק) ערב טוב לכולם! לא שמעתי… ערב טוב לכולם! (נשמע צלצול טלפון. היא צועקת על הקהל) ביקשנו לכבות טלפונים, מה כל כך קשה?!  אה זה שלי. סליחה.  הלו? ניסים? ניסים תרד ממני! אמרתי לך שאני אחזיר לך את הכסף, מה זאת אומרת מאיפה? אני פה באיזה בית ספר יש להם בוחטות אלא תדאג, טוב ניסים תרד ממני! (מנתקת)
התלמידים עבדו מאד קשה על הערב הזה. (פונה לקריינית) נכון? אבל הסיבה העיקרית שהערב הזה מתקיים, זה בזכות מישהי (מביטה על הקריינית) מאד מאד מיוחדת, שאני מאד מעריכה ואוהבת (פאוזה) – אני! (מוציאה זר פרחים ומושיטה לעצמה) תודה תודה, לא הייתם צריכים! באמת לא הייתם צריכים…  (בוכה. במעבר חד מעיפה את הזר) אז מספיק דיבורים קהל יקר, קבלו במחיאות כפיים סוערות את "כיפה אדומה" המחזמר!

הצייד: (נכנס באטרף של אמצע הצגה) עזוב אותה זאב ארור שכמותך! אל תדאגי כיפה אדומה אני כאן! (הצייד מתחיל לשיר את "הנני כאן")

הבימאית: יוסי? יוסי? יוסי?!

הצייד: מה?!

הבימאית: תעוף מהבמה עדיין לא התחלנו!

הצייד:  אה אופס…

הבימאית: "כיפה אדומה" המחזמר! (מתנגן השיר "בתוך הים" של בת הים הקטנה) סטופ סטופ! (הבימאית פונה לקונטרול) ניסים טקטק לי רצועה 8 (בתוך הים) זפזפ לי רצועה 19 (בתוך הים) רפרף לי רצועה 14… (בתוך הים) לא משנה… בוא נסיים עם הערב הזה כבר… (יוצאת, כיפה אדומה נכנסת)

כיפה אדומה 1: לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה (לפתע נכנסת עוד כיפה אדומה)

כיפה אדומה 2: לה לה לה לה לה לה לה לה לה לה (מתפתחת ביניהן מלחמה של לה לה לה)

כיפה אדומה 1: אני קוטפת פטריות לסבתא שלי

כיפה אדומה 2: לא…. אני קוטפת פטריות לסבתא שלי!

כיפה אדומה 1: לא… אני קוטפת פטריות לסבתא שלי!

כיפה אדומה 2: (יוצאת מהדמות) התפקיד הזה היה שלי! את גנבת לי אותו! את קוראת לעצמך חברה בכלל?

כיפה אדומה 1: איך את יכולה לעשות לי את זה! את יודעת כמה זמן חיכיתי לתפקיד הזה? (כיפה אדומה 2 לוקחת לכיפה אדומה 1 את הסל עם הפטריות) תעזבי את זה! (סצינת מכות וכאסח. נכנסת הבימאית)

הבימאית: מה קורה פה?!

כיפה אדומה 2: הבימאית,  זה לא פייר שרחלי קיבלה את התפקיד הראשי, למה, לי לא מגיע? מה זה בגלל שאני מזרחית?

הבימאית: שוב פעם התחלנו… (מעסה את הראש בעצבים)

כיפה אדומה 2: זה בגלל שאיחרתי לאודישן?! 

הבימאית: לא, זה בגלל שהגעת לאודישן!

כיפה אדומה 2: נו די הבימאית, את חייבת לתת לי הזדמנות נוספת…

הבימאית:  עופי מהבמה, אלמוג! יש לנו פה הצגה לתקתק!

כיפה אדומה 2: אל תשכחי שאני זאת שאחראית בסוף להביא לך ת'כסף…

הבימאית: טוב! טוב! נעשה אודישן מהיר. קדימה. תשירו משהו…

כיפה אדומה 1: מה לשיר?

הבימאית:  משהו (בכעס)

כיפה אדומה 2: (שרה את בתוך הים במנגינת דיכאון מזרחית כלשהיא)

כיפה אדומה 1: (שרה את בתוך הים במנגינה של  IM ALIVE ומפציצה)

הבימאית:  איזו זמרת! איזו זמרת! ומי גילה אותה אה? מי? תגידו לי? מי??? (מועכת אותה בחיבוקים)

כיפה אדומה 2:  טוב טוב אני נכנעת. כנראה שנועדתי לשחק עציץ! (לובשת את התלבושת של העץ ומאותו רגע היא עומדת בצד בתור העץ)

הצייד: (נכנס) עזוב אותה זאב ארור שכמותך! אל תדאגי כיפה אדומה אני כאן! ( הצייד מתחיל לשיר את "אני כאן בשבילך" של משה פרץ)

הבימאית: יוסי!!!

הצייד:  אופס… (נכנסים שני ציידים לריקוד אופס איי דידט איט אגין… המילים החדשות הן: אופס איי דיד אט אגין, חצוצרה תתעצבן, הלך עליי!)

הבימאית: זה הילדים התעקשו לדחוף פה ריקוד, אני חשבתי שזה מיותר.

קריינית: (מחזירה את ההצגה למסלול) וכיפה אדומה הלכה לטייל ביער…

כיפה אדומה 1: לה לה לה לה לה לה…

העץ: תראו אותה חושבת את עצמה…

קריינית: היא הייתה מאושרת!

כיפה אדומה 1: ווויי…. (מקפצת באושר)

קריינית: היא הייתה בעננים!

כיפה אדומה 1: ווויי…. (מקפצת באושר)

קריינית: היא חיבקה את העצים!

כיפה אדומה 1: ווויי…. (מחבקת את "העץ")

העץ: אל תגעי בי!

קריינית: כשלפתע הופיע מבין השיחים הזאב הרשע (נכנסת דמות בתלבושת הלו קיטי ורוקדת ריקוד טיפשי ביותר)

כיפה אדומה 1: (בלחש) מה זה איציק, מה קרה לזאב?   

הזאב: (בלחש) עזבי אל תשאלי…

כיפה אדומה 1: אבל מה קרה נו?!   

הזאב: (בלחש) עזבי אני אומר לך…

כיפה אדומה 1: נו איציק?!

הזאב: עזבי! (משנה לפתע את קולו לקול חלקלק) לאן את הולכת ילדה?

כיפה אדומה 1: אני הולכת לבקר את סבתא שלי, סבתא מסעודה (פונה לעץ) זה מספיק מזרחי בשבילך?!

הזאב: מסעודה? מסעודה! אני זוכר אותה! (נכנסות בובות ענק, לריקוד "זוכר אותה מהמכולת")

קריינית: ולפתע הזאב נעלם בין השיחים וכיפה אדומה דאגה מאד.. אימא שלה אמרה לה לא לדבר עם זאבים (פאוזה. נזכרת שהוא בתלבושת חתולה ורודה) ועם חתולים ורודים … והיא הלכה בחשש אל ביתה של סבתה מסעודה… (מוזיקת מעבר- בתוך הים. הקריינית מתחלפת מול עיניהם של הצופים לסבתא מסעודה, היא בסטרס מטורף ויש סייענים שעוזרים לה להתלבש מהר) נו נו נו! (בסיום ההחלפה, היא יושבת על כורסא)

מסעודה: (משחקת מאד מוגזם, לא סומכת על הקהל שיבין את השינוי) תראו אותי…  אני זקנה… (משתעלת שיעול מוגזם) השנים חלפו, הזמן עבר והשעון לא הפסיק לתקתק (העץ מנסה לגנוב קצת זמן מסך ועושה קולות ותנועות של שעון) אלמוג! די לגנוב את ההצגה! השנים חלפו ואף אחד לא בא לבקר את סבתא מסעודה הזקנה… (נעמדת על הכורסא ומתחילה לשיר) אל אל אל אל תשליכני לעת זקנה.. ככלות כוחי אל תעזבני… (חאפלה מרוקאית פתאומית, מתחילה מוזיקה מזרחית קצבית. נכנסות רקדניות לריקוד מרוקאי מוטרף) אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כוחי אל תעזבני! (בסיום נשמעות דפיקות בדלת) אוי זאת בטח כיפה אדומה. (הולכת לאט ומקטרת בכל צעד) אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי…

הבימאית: (נכנסת) לא, לא, לא, לא, זה פשוט בלתי נסבל! אביגיל! כמה פעמים אמרתי לך לא להגזים עם הדמות של הסבתא? זה שהיא זקנה זה לא אומר שהיא מתה כבר! את רואה פה את חברה קדישא? לא, נכון? אז תזיזי את עצמך כבר לדלת או שאני אתן לאלמוג את התפקיד!

העץ: באמת?? 

הבימאית: לא.

זאב: (הסבתא פותחת את הדלת) מסעודה, זה הולך להיות הסוף שלך! (מוזיקה של טה-טה-טה!)

סבתא: איציק! מה זה? מה זה?  

הזאב: עזבי אל תשאלי… תזרמי… מסעודה זה הולך להיות הסוף שלך! (מוזיקה של טה-טה-טה!)

מסעודה: רבי שמעון!  (מתחיל מרדף מסביב לכורסא, במנגינה של בתוך הים. בשביל לתת תחושה של מרדף, יש להכפיל את הקצב של הרצועה. לפתע נשמעות דפיקות בדלת, הם עוצרים בפריז)

זאב: זאת בטח כיפה אדומה! (לוקח את הכובע של הסבתא) מסעודה- כנסי מתחת למיטה. אם את יוצאת אני אטרוף את שתיכן!

כיפה אדומה 1: סבתושקה! (חיבוק ונשיקה) מה זה סבתא למה יש לך אוזניים גדולות כל כך?

הזאב: כדי שאוכל לשמוע אותך!

כיפה אדומה 1: ולמה יש לך עיניים גדולות כל כך?

הזאב: כדי שאוכל לטרוף אותך!

הבימאית: תגידי לי את רצינית?  את דילגת פה על חצי טקסט! לא משנה, איפה הצייד? יוסי! יוסי! יוסי?!  יאללהה הזהירו אותי לא לביים את הבית ספר הזה…  יודעים מה תסתדרו לבד! אני חתכתי! (יוצאת וחוזרת, פונה לקהל) כרטיסי ביקור אפשר לקבל בקופות. אני הייתי חצוצרה כהן! (משתחווה)
(כל השחקנים עומדים על הבמה בהלם מוחלט. הבימאית נטשה אותם באמצע ההצגה. לפתע מסעודה יוצאת מתחת למיטה)  

מסעודה: טוב, ההצגה חייבת להימשך! תתרחק ממנה נביילס, זאת הנכדה שלי! (מסעודה משלבת מבטא מזרחי עם אוצר מילים יידישי)

כיפה אדומה 1: אביגיל מה את עושה?!

מסעודה: תזרמי… אתה תראה מה זה שחשבת לפגוע בנכדה שלי, רשעים ארורים! רשעים ארורים! (מרביצה לו עם הכרית, עד שהוא בורח)

הצייד: (נכנס) עזוב אותה זאב ארור שכמותך! אל תדאגי כיפה אדומה אני כאן! (שר "הלו איצ מי") אז מה כיפה אדומה, באה לפה הרבה?

מסעודה: ווואווו… 

הצייד:רוצה שאני אלווה אותך הביתה? (בא להושיט לה יד בחביבות, היא נרתעת)

כיפה אדומה 1: אני שומרת נגיעה!

הצייד: האמת… (פאוזה ארוכה. מוריד את הכובע וחושף כיפה לבנה) גם אני מתחזק.

מסעודה: לילילילילי! (מתחיל השיר "איך זה קרה, זאת לא אדע…" מבת הים הקטנה)

העץ: זה היה התפקיד שלי! (בקנאה) 

(האור יורד בהדרגה על כיפה אדומה והצייד המאוהבים)

 

השארת תגובה